<h1>כל בו הלכ' בקור חולים סימן קי"ב</h1>
<h2>דף לט:</h2>
ביקור חולים מצוה על הכל מדבריהם.
אפילו גדול מבקר את הקטן. ומבקרין פעמים הרבה בכל יום וכל המוסיף הרי זה משובח ובלבד שלא יטריח. וכל המבקר את החולה כאלו נטל חלק(ו) מחליו והקל מעליו וכל שאינו מבקר כאלו שופך דמים. ומעשה בתלמיד מתלמידי רבי עקיבא שחלה ולא נכנסו חכמים לבקרו ונכנס רבי עקיבא ובקרו וכבדו את הבית ועל זה אמר לו החייתני יצא רבי עקיבא ודרש כל שאינו מבקר את החולה כאלו הורג הנפש. ומצינו שהקב"ה ביקר אברהם אבינו כמו שאמר וירא אליו ה' ופירש רש"י לבקר את החולה. ומבקר חולים נצול מדינה של גיהנם שנאמר אשרי משכיל אל דל ביום רעה ימלטהו ה'. ואין מבקרין החולה אלא מיום שלישי והלאה ואם קפץ עליו החולי והכביד מבקרין אותו מיד. ואין מבקרין לא בשלשה ראשונות ולא בשלשה אחרונות לפי שמתעסקי' בהן בצרכי החולה.
<h2>דף מ.</h2>
הנכנס לבקר את החולה לא ישב על גבי המטה ולא על גבי ספסל ולא על גבי כסא ולא על גבי מקום גבוה ולא למעלה מראשותיו של חולה אלא מתעטף ויושב למטה מראשותיו ומבקש עליו רחמים ויצא. במסכת שבת כתוב אית דאמרי כשנכנסין לבקר החולה אומרים המקום ירחם עליך בתוך שאר חולי עמו ישראל. ואית דאמרי המקום יפקדך לשלום. טעמא דמאן דאמר המקום ירחם עליך לפי שכולל אותו בתוך חולי עמו ישרא' והנה הוא כצרכי רבים שהוא מות'. ועוד מאחר שהלכה פסוקה שגזר דינו של אדם נגזר בראש השנה ונחתם ביום הכפורים אם יתפלל אדם הרי זו תפלת שוא דגזר דין דיחיד לא מקרע ולכן כוללו בתוך חולי ישראל משום דגזר דין דרבים מקרע. ומי שאומר המקום יפקדך לשלום אתיא כמאן דאמר יפה צעקה לאדם בין קודם גזר דין בין לאחר גזר דין כ"מ. וצריך לישב באימה וביראה לפי שהשכינה למעלה מראשותיו של חולה שנאמר י"י יסעדנו על ערש דוי. היו לפניו בקור חולים ונחמת אבלים מנחם האבלים תחלה שנחום אבלים גמילות חסדים עם המתים ועם החיים.
<h2>דף מא.</h2>
ואין מבקרין לא חולי העין ולא חולי בני מעים מפני שהדבור קשה להם.
